1. בפני בקשה מטעמה של המבקשת (הנתבעת 2) להאריך לה את המועד להגשת בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 4.4.2013, בהעדר הגנה מטעמה, וכן להורות על ביטול פסק הדין מטעמים הנוגעים לגופם של הדברים.
2. המשיב הגיש תגובה מטעמו והביע התנגדות לביטול פסק דין מהטעמים שפורטו בה, והמבקשת הגישה תשובה לתגובה.
3. בהמשך להחלטתי מיום 5.1.2014, ב"כ הצדדים הודיעו על הסכמתם ליתן פסק דין ללא צורך בקיום דיון, וחקירת המצהירים, ועל יסוד הכתובים שהוגשו.
4. יש לציין כי תגובת המשיב לא נתמכה בתצהיר מטעמו לתמיכה בטענות העובדתיות שהועלו במסגרתה, למעט תצהיר השליח שביצע, לפי הטענה, את מסירת האזהרה של תיק ההוצאה לפועל הרלבנטי, ולפיכך לא מצאתי לנכון ליתן משקל של ממש לטענות אלה.
5. אקדים ואציין כי לאחר שבחנתי את טענות הצדדים מצאתי לנכון להורות על ביטול פסק הדין, מהטעמים שלהלן.
6. בבוא בית המשפט לבחון האם יש מקום להורות על ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, עליו לבחון האם עומדת למבקש 'הגנה מן הצדק', או במילים אחרות, האם נמסרה למבקש הודעה כדין לגבי קיומו של ההליך המשפטי, וכן לשקול את סיכויי טענות ההגנה שהעלה המבקש.
" בבקשה לביטול פסק- דין על- פי צד אחד שניתן בשל אי- התייצבותו של המבקש, יש לבחון מהי הסיבה לאי ההתייצבות ומהם סיכויי ההצלחה של המבקש, אם יבוטל פסק הדין. ככל שהתשובה לאחת מן השאלות משכנעת יותר ובעלת משקל, קטן המשקל שיש לייחס לתשובה האחרת. אלא שכך או כך יש לתת את הדעת על שתי השאלות ולבחון את התשובות לגופן." (ראו- אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית. סיגא- הוצאה לאור בע"מ. עמ' 372- 371).
על המבקש את ביטול פסק הדין שניתן כנגדו במעמד צד אחד מונח הנטל להראות כי עומדת לו- ולו על פני הדברים- טענת הגנה טובה שאם תתברר לגופה יש בה כדי לשנות את תוצאת הדברים, וכי לא עשה שימוש לרעה בהליכי המשפט עובר למתן פסק הדין כנגדו, ובכלל זה לא התעלם מקיומו של ההליך המשפטי.
"... על מי שמבקש ביטול פסק- דין שניתן במעמד צד אחד, הנטל להראות כי יש לו אינטרס לבטל את הפסק וכי קיים סיכוי טוב כי התוצאה תשתנה אם ינוהל דיון לגופה של התביעה. עליו לשכנע עוד כי לא השתמש לרעה בהליך השיפוטי ולא התעלם במכוון מקיומו. בצד המשקל הרב הניתן לזכותו של בעל- דין למיצוי יומו בבית המשפט, בבחינת זכות בעלת אופי חוקתי, מוטל על מבקש הביטול נטל שכנוע להראות כי לא החמיץ את זכות הגישה לבית המשפט וכי יש ממשות עניינית בבירור התביעה נגדו בהתייחס למשקל קו ההגנה שהוא עומד להעלות..." (ראו- אורי גורן, שם, עמ' 372- 371).
הלכה פסוקה היא כי יש להעניק משקל רב יותר לטענות ההגנה כנגד התביעה.
"... לפי ההלכה, על בית המשפט שדן בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה לשקול את סיבת מחדלו של המבקש להגיש כתב הגנה במועד ואת סיכויי ההצלחה של הגנת המבקש אם יבוטל פסק הדין והוא יורשה להתגונן, כאשר יש להעניק לסיכויי ההצלחה משקל רב יותר..." (ראו- ע"א 10152/07, מרסל פדידה נ' רפאלי ליאור המנוח רפאלי שמואל ז"ל; פורסם במאגרים משפטיים).
7. יש לבחון האם המבקשת העלתה טעם של ממש לגבי אי הגשת בקשת רשות להגן מטעמה.
8. המבקשת טענה כי מיד לאחר המצאת כתב התביעה מסרה את הייצוג והטיפול בתיק לעו"ד ויולטה ליפקין, אשר ייצגה אותה בהליכי הגירושין מול הנתבע 1, דימטרי ליאגין, ואך שילמה לה שכר טרחה לצורך כך, ועו"ד ליפקין ערכה בקשה למתן רשות להגן ושלחה אותה לבית המשפט, באמצעות דואר רגיל, אלא שהבקשה לא נקלטה בבית המשפט, ולפיכך ניתן פסק דין בהעדר הגנה. גרסתה של המבקשת נתמכה בתצהירה של עו"ד ליפקין שצורף לבקשה, ובמסגרתו חזרה על עיקרי הגרסה שעלתה המבקשת, ואף צירפה לתצהירה את נוסח הבקשה למתן רשות להגן, שלפי הטענה נשלח לבית המשפט.
9. בנסיבות העניין, הנני סבור כי המבקשת העלתה טעם של ממש לגבי אי הגשת הבקשה למתן רשות להגן במועד שנקבע בדין, ועובר מתן פסק הדין במעמד צד אחד. המבקשת אינה משפטנית, ואינה בקיאה בסדרי הדיון הנוגעים להליך הנדון, ולטענתה, עם המצאת כתב התביעה, פנתה ללא דיחוי לעורכת הדין שייצגה אותה בהליכים משפטיים בענייני האישות, לצורך ייצוגה בתיק זה, והאחרונה ערכה בקשה למתן רשות להגן, ושלחה אותה בדואר לבית המשפט.
10. אכן, יש מקום לתמיהה מדוע עורכת הדין לא שלחה את הבקשה למתן רשות להגן באמצעות דואר רשום, ורצוי אף עם אישור מסירה, על מנת שיהיה ניתן לעקוב אחר המצאתה למזכירות בית המשפט, וכן לא ברור מדוע לא ערכה מעקב אחר המצאת הבקשה לידי מזכירות בית המשפט, וקליטתה בתיק, באמצעות המזכירות, או באמצעות מרכז המידע, דבר שהיה מעלה כי הבקשה לא נקלטה בתיק, ולטעמי הצנוע היה עליה לנקוט באמצעים אלה, כפועל יוצא מחובת הזהירות והאחריות שהיא חבה כלפי מרשתה. עם זאת, אינני סבור שיש מקום לזקוף מחדלים אלה לחובתה של המבקשת, שטרחה ושכרה את שירותיה של בעלת מקצוע, על מנת שתייצג אותה נאמנה בהליכים המשפטיים שננקטו כלפיה בתיק זה, ובנסיבות העניין יכלה להסתמך על כך שעניינה מטופל כיאות על ידי עורכת הדין.
11. עניין נוסף שיש לבחון הינו האם המבקשת העלתה טעם מיוחד לצורך הארכת המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין.
12. פסק הדין ניתן ביום 4.4.2013, והבקשה לביטולו הוגשה ביום 2.12.2013.
13. מכיוון שהמועד להגשת הבקשה לצורך ביטול פסק דין נקבע בחיקוק, ובמקרה דנן- תקנה 214 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, הרי שלצורך הארכתו יש להעלות טעם מיוחד, וזאת לפי קביעת תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984.
באשר לטעם המיוחד הנדרש לצורך הארכת מועד שנקבע בחיקוק נקבע, בין היתר, בהלכה הפסוקה, כי- " הלכה היא כי "טעם מיוחד" אשר מצדיק את הארכת המועד הינו קיומן של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל הדין, ואילו כאשר טעמי האיחור נעוצים בבעל הדין עצמו או בבא כוחו, אין צידוק להאריך את המועד שהוחמץ (בש"א 6402/96 הועדה המקומית לתכנון ולבניה ראשון לציון נ' מיכקשווילי, פ"ד נ(3) 209 (1996))" (ראו- רע"א 10436/07 הראל ציון נ' בנק הפועלים בע"מ; 28.4.2008; פורסם במאגרים משפטיים).